פסק-דין בתיק ת"א 33757-04-10

1.         זוהי תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת. לטענת התובעת ביום 28.10.07 בשעות הבוקר היא המתינה להיכנס לסניף בנק לאומי בבית שמש. עימה המתינו מספר גדול של אנשים, ובעת שהסניף נפתח הם דחפו את התובעת. כתוצאה מכך התובעת נחבלה ונגרמו לה פגיעות שונות, שהחמורה שבהן היא שבר בשורש כף היד שהצריך ניתוח, חבישה בגבס וטיפולים שונים. לגבי האופן המדוייק שבו נחבלה התובעת קיימות מספר גירסאות, כפי שאפרט להלן. לטענת התובעת נגרמו לה נזקים לצמיתות אשר פוגעים ביכולת ההשתכרות שלה ובביצוע פעולות שגרתיות במשק הבית. 

2.         התביעה הוגשה נגד בנק לאומי (להלן: נתבע 1 או הבנק), אשר התאונה התרחשה בכניסה לסניף שלו. בנוסף נטען נגד נתבעת 2 כי היא מונתה על ידי נתבע 1 כאחראית ומפקחת על שמירת הסדר והביטחון בשטח סניף הבנק, הפרה חובה זו ולא פיקחה על העובד או השלוח שלה אשר היה אחראי מטעמה על שמירת הסדר הציבורי אצל הנתבעת 1.

3.         מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ושני עדים שנכחו במקום האירוע. הנתבעים לא הביאו ראיות מטעמם.

האירוע נשוא התביעה

4.         כאמור, התובעת טוענת כי נחבלה בעת שעמדה להיכנס לסניף הבנק בשעות הבוקר ביום 28.10.07. אולם השאלה כיצד בדיוק נגרמה החבלה אינה ברורה וקיימות לגביה מספר גירסאות שאינן מתיישבות זו עם זו.

5.         בכתב התביעה נטען כי בעוד התובעת ממתינה לפתיחת דלת הבנק ולאחר פתיחתה, החלו דחיפות על ידי קהל שהמתין מחוץ לסניף. בשל הדחיפות וההמולה התובעת נדחפה התובעת לעבר הכניסה וכתוצאה מכך נפגעה מידית הדלת בכניסה ותיקה נקרע. התובעת נפלה על הרצפה, נפגעה קשה ובין היתר נגרמו לה שבר בשורש כף היד, כאבי ראש וצלקות ביד ימין. אציין כי בכתב התביעה מוגדרים שני חלקים שונים של האירוע כ"התאונה", ונראה כי גם עובדה זו מצביעה על קושי בהגדרת האירועים.

6.         במכתב ההתראה ששלחו ב"כ התובעת לפני הגשת התביעה, מכתב מיום 21.11.07, נספח ח1 לתצהיר התובעת, נטען לגבי נסיבות התאונה כי בזמן האירוע עמדו בתור כ-200-300 איש, וכשדלתות הבנק נפתחו החלו דחיפות כשהתובעת עמדה בראש התור כצואר בקבוק. במכתב מתואר כי התובעת נדחפה ותיקה נקרע. התובעת חבולה ופצועה ניגשה לקבל טיפול רפואי והראתה למנהל הבנק את ידה הפצועה והחבולה, ואיש הביטחון עזר לה לקום ולהתאושש. אין במכתב זה כל איזכור של פגיעה מדלת או מידית הדלת.       

במכתב נוסף מיום 6.7.08, נספח ח2 לתצהיר התובעת, תואר האירוע בסעיף 2 למכתב, כך שכשדלתות הבנק נפתחו החלו דחיפות כצואר בקבוק שנלחץ על התובעת שהיתה הראשונה בתור. במכתב מתואר כי ארבעה אנשים עמדו לפני התובעת וארבעה אנשים מאחוריה, התובעת נדחפה ונתקעה בדלתות הברזל שבכניסה. כתוצאה מכך נקרע תיקה של התובעת (הידיות נקרעו) והיא נחבלה בכתף וביד ימין. כשהיא חבולה ופצועה ניגשה התובעת לקבל טיפול רפואי וכן ניגשה אל מנהל הבנק והראתה לו את ידה החבולה. איש הביטחון עזר לה לקום ולהתאושש.

7.         כאמור, במכתב הראשון אין כלל איזכור של דלת או ידית הדלת כגורם לפגיעה. במכתב השני נטען כי הנתבעת נתקעה בדלתות הברזל. אין התייחסות לידית הדלת. בשני המכתבים לא נטען שהתובעת נפלה, אם כי צויין שאישר הביטחון עזר לה לקום ולהתאושש. בנוגע למספר האנשים שעמדו בתור בסביבתה של התובעת והיו מעורבים באירוע ובדחיפות קיים שוני עצום, כאשר במכתב הראשון נטען שמדובר ב-200-300 איש ובמכתב השני נזכרים ארבעה אנשים מלפנים וארבעה מאחור, דהיינו שמונה אנשים מלבד התובעת.

8.         בתצהיר העדות הראשית שהגישה התובעת תואר בסעיף 2.א כי התובעת המתינה בתור מחוץ לדלת הכניסה לבנק. בעודה עומדת וממתינה לפתיחת הדלת ובעת פתיחתה על ידי השומר החלו דחיפות על ידי קהל הממתין מחוץ לסניף "וכתוצאה מהדחיפות וההמולה נדחפתי לעבר דלת הכניסה וכתוצאה מכך נפגעתי מידית הדלת בכניסה ואף התיק שלי נקרע, נפלתי על הרצפה, עקב האירוע נפגעתי קשות ובין היתר נגרם לי שבר בשורש כף היד, כאבי ראש וצלקות ביד ימין".

9.         בעדותה בבית המשפט תיארה התובעת את האירוע במילים: "אני באה בבנק... פתאום היה הרבה מאוד אנשים, אני נתקעתי בידית... מתי שאני רוצה להיכנס זה פתאום ואני לא יכולה. מישהו דוחף לי והכל ככה, אני נופלת.... (עמ' 9 שורות 25-29). "אחר כך אני קיבלתי שריטה ביד ויצא דם, היה קצת דם. אני החזקתי את היד בגלל שזה כאב לי והלכתי למנהל..." (עמ' 10 שורה 1). "ש. ממה נפגעה היד? ת. איך אני יודעת? אני קיבלתי מכה מאיזה ברזל וחלק מהעצם נשבר, נופלת לי" (עמ' 10 שורות 6, 7).

10.       הנתבעות הגישו את מוצג נ/1, אבחון רפואי של המל"ל. המסמך חתום על ידי התובעת ובנוגע לתיאור העובדות נרשם מפיה: "ב-28.0.07 בדרך לבנק, נפלתי ושברתי את היד. כמו כן סובלת מ..עין אמורה לעבור ביד ניתוח ב-29.1.08". בחקירתה הנגדית אישרה התובעת את שנרשם מפיה במסמך זה (עמ' 13 שורות 24, 25). היא נשאלה על כך שנכתב במסמך שהתאונה קרתה בדרך לבנק ולא נזכרו הידית והדלת, והשיבה "בבנק בפנים" (שם, שורה 27). בהמשך טענה כי היא לא כתבה בעצמה את הדברים ויתכן שהובנה לא נכון. התובעת נשאלה גם לגבי מכתב באת כוחה, נספח ח1 לתצהירה, שבו תוארו דחיפות אך לא נזכרו דלת, ידית או ברזל. גם על כך השיבה שיתכן שלא הובנה נכון ושהתקשורת היתה באמצעות המזכירה במשרד שתרגמה לרוסית (עמ' 14 שורות 8-11).

11.       מכל האמור עולה כי התובעת לא מסרה גירסה אחידה בנוגע לנסיבות התאונה. היא תלתה את הפגיעה שנגרמה לה בגורמים שונים: דחיפות בתור באופן כללי, היתקעות בדלת הברזל, פגיעה מידית הדלת, פגיעה מברזל סתם או פגיעה כתוצאה מנפילה. גם בנוגע למקום נפילתה הגירסה אינה אחידה.

12.       מר אלברט בניסטי שהעיד מטעם התובעת הצהיר בתצהירו כי בבוקר האירוע נוצר עומס בבנק, היו המולה ודחיפות. כאשר דלת הבנק נפתחה כלפי חוץ היו דחיפות של לקוחות כלפי הכניסה, והתובעת נדחפה לכיוון דלת הכניסה. כתוצאה מכך קיבלה מכה בשורש כף יד ימין מידית הדלת.

            בתיאור זה של עד הראיה המרכזי מטעם התובעת המתאר את האירוע לפרטיו אין כלל תיאור של נפילת התובעת, ולטענת העד התובעת נפגעה ממכה בידית הדלת. יתר על כן, העד הוסיף ותיאר בסיפא לסעיף 2.ב לתצהירו כי בתוך הסניף ראה את התובעת, שאמרה לו שקיבלה מכה והראתה לו את שורש כך יד ימין. כך שגם בשיחתו עם התובעת לא נזכרה, לטענת העד, נפילתה של התובעת על הרצפה.

13.       בעדותו בבית המשפט חזר העד בניסתי על כך שהתובעת קיבלה מכה מידית הדלת, וחזר על כך גם מפיה של התובעת, שכן לדבריו פגש את התובעת מספר ימים לאחר האירוע והיא אמרה שקיבלה מכה מהדלת ועשתה ניתוח (עמ' 8 שורות 17-19). בעניין זה שינה העד את גירסתו בהמשך והעיד כי כמה ימים לאחר האירוע התובעת סיפרה לו שנפלה וקיבלה מכה. אולם הוא המשיך מיד לאחר מכן והעיד כי ראה שהתובעת קיבלה מכה עם הידית, ראה אותה בתוך הבנק והיא הראתה לו את היד (עמ' 9 שורות 4, 5). דהיינו, על אף שהעד הזכיר בעדותו את דברי התובעת שסיפרה לו שנפלה, הוא עמד על גירסתו ותיאר את המכה כך שנגרמה מידית הדלת ולא מנפילה.

14.       עד נוסף מטעם התובעת, מר אהרן יאגלין, תיאר עומס בכניסה לבנק בשל ריבוי לקוחות. לדבריו דלת הכניסה של הבנק נפתחה, היו דחיפות של לקוחות והתובעת נדחפה לכיוון דלת הכניסה וכתוצאה מכך קיבלה מכה בשורש כף יד ימין מידית הדלת. גם עד זה תיאר, כאמור, כי המכה נגרמה מפגיעת התובעת בדלת, ולא כתוצאה מנפילה. אולם מיד לאחר מכן הוסיף ותיאר ששמע צעקה של התובעת אשר נפלה על הרצפה בתוך סניף הבנק ולקוחות אחרים פגעו בה תוך כדי הדחיפות בתוך הסניף.    

העד תיאר, איפוא, שני אירועים שונים שארעו זה אחרי זה, הראשון שביניהם הוא הפגיעה בתובעת כתוצאה מדחיפתה לעבר דלת הכניסה, והאירוע השני שהתרחש מיד לאחר מכן הוא נפילתה של התובעת בתוך סניף הבנק, ולא בכניסה.

15.       בחקירתו הנגדית בבית המשפט תיאר העד יאגלין את האירוע פעם נוספת (עמ' 7 שורה 3 ואילך). הוא תיאר תור גדול וצפיפות, כשלאחר פתיחת הדלת כל ההמון נכנס לתוך הדלת, התובעת "נתקעה בדלת או שקיבלה מכה בדלת והפילו אותה. אני ראיתי את זה והייתי במרחק של לא יותר ממטר ממנה" (עמ' 6 שורה 4, 5). למעשה, העד לא ראה בעצמו את הפגיעה מהדלת או את הפגיעה כתוצאה מהנפילה, אלא ראה את התובעת עומדת על הברכיים ומחזיקה את ידה (עמ' 7 שורות 15-27).